האם זה שווה את זה להתריס בבית הספר

במהלך הלימודים נוצרת אצל הילד אישיות קולקטיבית המוצגת במערכת היחסים בין התלמיד לאנשים סביבו. תפקיד חשוב בתהליך זה ממלא מודל ההתנהגות שנבחר, שלעתים יכול להיות אקסצנטרי למדי.

אחד המאפיינים בנפשם של הילדים הוא הרצון להתנגד לעמיתיהם, למשוך יותר ויותר תשומת לב של החברה. לפעמים בשביל זה הילד בוחר במודל מאוד לא סטנדרטי של התנהגות, הגובל בסוציופתיה. תופעה זו שכיחה למדי ומובנת למדי, אך מסתירה מספר בעיות הדורשות פתרון חובה. מצד אחד, הרצון להתבלט כהתנהגות מתריס יכול להיחשב כנורמלי, אך יש להימנע מכל רצון לעבור מעבר לנורמות מוסריות וחברתיות.

התנהגות תקשורתית עם בני גילם

במעגל החברים יש לתלמיד את הזכות המלאה והחוקית להתבלט, תוך הדגשת אישיותו שלו. לעתים קרובות, הגורם המניע העיקרי לקביעת המסלול שאחריו צעיר או נערה צעירים בקביעת עצמו כאדם, בעל ערך רב יותר מכולם, הוא האופנה והמגמות המתאימות לה. הפרדוקס כאן הוא שהילד מבקש להפגין אינדיבידואליות תוך שהוא פועל בווקטור הפוך לחלוטין - וצובר תכונות המצביעות על שייכות לתרבות המוגדרת על ידי אותו סוג של רוב. במקום ללכת אחר כיוון ההתפתחות מול הקהל, מה שמייחד את הילד באמת, הוא מבקש לקפוץ מעל ראשו במסה הכללית מסוגו. דוגמה לכך היא לבוש אופנתי, אופן תקשורת, מחזורי דיבור משומשים וקסם עם מושאי אמנות האופייניים לרוב הילדים. זה לא תמיד טוב כאשר תביעה לטובה נולדת בראשו של הילד, לא נתמכת על ידי המצב החומרי של ההורים, או, למשל, על ידי יכולותיהם שלהם. במקום לבחור בדרך התפתחות אחרת, מתאימה יותר, התלמיד מתחיל להתנהג בהתרסה רבה מדי, לעיתים בצורה לא מספקת, שכבר אי אפשר לקחת זאת כמובן מאליו.

יחסים עם מורים

הפער בין דורות של מורים ותלמידים הוא עצום, המתבטא בקונפליקט הדעות, בעקרונות המוסריים ובנורמות של התנהגות חברתית. על בסיס זה, לעיתים קרובות מתעורר קונפליקט המגדיר את המורה בעיני הילד כבן שיח מעצבן שאין לו שום כוח ממשי עליו. מצד אחד על הילד להבין כי אכן כך, אך עדיין אין צורך לעבור את קו הכבוד. איש אינו מכריח את אחד לקבל את נקודת המבט המוכתבת על ידי המורה, אך להקשיב ולנסות להבין את מהות הבעיה עבור אדם בוגר ומתעניין אינו רק קל, אלא גם שימושי מאוד.