שלילת שמות משפחה בשפה הרוסית: מקרים קשים

רוסית נחשבת לאחת הקשות בעולם ללמוד מאפס. כמובן, כמעט ואין בו פעלים והירוגליפים לא סדירים, אלא הרבה מילים נרדפות עם גוונים עדינים, שכבות ההקשר התרבותי והלוואות משתנות - כל זה מרתק את המתחילים. וגם השמות נוטים …

עם סיומות של שמות משפחה פשוטים כמו איבנוב, פטרוב, סמירנוב, בדרך כלל אין בעיות. קשיים מסוימים יכולים להיתקל רק אצל אנשים שאינם בקיאים בלידה ובמקרים: שם המשפחה יכול להיות נקבה במקרה המועמד (האזרח סולוביובה) או זכר באבר המין ("אין לנו את Solovyov"). עם זאת, לעתים נדירות דוברים ילידים מתמודדים עם מקרים כאלה. קשה הרבה יותר אם שמות המשפחה לא נראים כמו שם תואר (כלומר, לא ניתן להחליף אותם כתשובה לשאלות "מה?" ו"מי? "ונדחו על פי הכללים הרלוונטיים) או שייכים לזרים.

על פי הכללים וללא

ניתן לשכנע את רוב שמות המשפחה, ללא קשר למקור, ולהשתמש בהם בלשון רבים - הגמישות של השפה הרוסית מאפשרת לעשות זאת ללא שום נזק: התקשרו לשקשינסקי, חלמו על דגלאס, העריצו את ברין. זה תלוי בסיום: שמות משפחה-פולוניזמות (-sky, -sky, -sky, -sky) ושמות משפחה גבריים -in, -ov, כמו גם שמות משפחה נשיים -אין -ובה תמיד נוטים. במקרים מורכבים קיימת האפשרות לנטייה כפולה לבקשת בעליה: אלנה דיוז'ינה יכולה גם לשמור על חוסר סוערות יחסית ("מכתב לאלנה דיוז'ינה", שם המשפחה נחשב כשם עצם), וכך יכול להיות גם אלנה דיוז'ינה (מתוך התואר).

מותאם אישית ולא פורמט

שמות-שמות עצים רוסיים ישנים במין הזכרי, כמו האוס, פלוגמן, גונצ'ר וכו ', שמסחררים רק בקרב גברים: ויקטור דום, ליאוניד פקהאר, על אלכסיי גונצ'ר, ובקרב הנשים נותרים ללא שינוי: אנסטסיה מרטיר, ורוניקה לסניק. שמות עצם נשיים (בירד, אספן) לרוב מצייתים לאותו כלל אם אין דחייה קטגורית על ידי בעליהם, אך הדבר יכול לנבוע רק ממסורת משפחתית שאינה מבטלת את הכלל הכללי למי שאינו בקיא בה. אין יוצאים מהכלל בשמות משפחה עם שם בינוני (אונישצ'נקו, מסננת, ווליצ'קו) - הם לא נוטים לשום מין ומספר. שמות משפחה שנוצרו מכינויים או שמות אישיים של אבות אבות במקרה האביבי: ז'יוואגו, אילינס וקרוכני נשארים בעצמם. הכלל הכללי של שמות משפחה של זכר ונקבה המסתיימים בתנועות -י, -י, -או, -י, -י - לא ישכנעו.

זה קל עם הגיאורגים

לפני מספר שנים החלה העיתונות להיתקל בדחיית דעיכתם של שמות מפורסמים - הדמות הפוליטית הסובייטית לבורנטי בריה והבמאי ג'ורג'י דנליה. עיתונאים הצדיקו את איות זה בכך ששמו של נשיא גאורגיה הראשון, צביאד גאמסכורדיה, אינו משתנה, כמו גם ההטיה המיותרת של שמות גרוזינים אחרים עם סיומם של שווילי ודז'ה. אנשי ציבור בעלי אופקים ליברליים שלא רצו "לעוות" את שמות המשפחה, "לפגוע בריבונות נושאיהם" (מצידה דומה למדי של הדקדוק של מישהו אחר - איות "באוקראינה", אף שהנורמה הספרותית הרוסית אינה משתנה: באוקראינה) תרמו גם הם לאנליפיות. אי אפשר לקרוא לגישה כזו לשפת האם כל דבר אחר מלבד טיפשות. למעשה, החוקים לא השתנו, ושמות המשפחה הגאורגיים -שווילי -דזה לא קדו, הם לא קדו, ושני המקרים הראשונים תלויים בסיום הכתיב, או ה-א: "Gamsakhurdia" ישתחווה, אבל דנליה לא תעשה זאת. (היוצא מן הכלל הידוע הוא אוקודזבה, משתחווה.)

עם הקווקז ואסיה - אפילו יותר קל

זכר ארמני ורוסיפיקי אזרבייג'ן, צ'צ'ני, אינגוש, דגסטן וכל שמות המשפחה האסיאתיים נוטים: אקופיאן, בערך זורביאן, עם קורגיניאן, עם אבישב, עם אבזוב, על אסלאמוב, על קול מוחמד; הנשים אינן נוטות. אם אחרי שם המשפחה יש שפה המסתיימת "-ogly" ("-lyly"), שמות משפחה של גברים: עלי-אוגלו, ארמן-יולי מפסיקים להיות נוטים.