עימותים עם תלמידי בית הספר

חיי הלימוד של ילד אינם מורכבים רק משיעורים וציונים. במובנים רבים, בית הספר הוא גם מקום לילדים לתקשר בו. והתקשורת הזו רחוקה מלהיות תמיד נטולת עננים וידידותית. לעיתים נוצרים קונפליקטים בין ילדים. והורים לא צריכים לתפוס זאת כטרגדיה מושלמת. קונפליקטים בצוות הם דבר שכיח ונורמלי.

הורים טועים לעיתים קרובות לבוא לבית הספר ומתחילים להגיש תלונות לכולם מייד על כך שהילד שלהם נעלב ואף אחד לא מגן עליו. אל הסלים את המצב. עדיף לזכור תחילה את ילדותך ויחסך בסביבת הילדים לאלה שהוריהם "מבינים" במקום הילד בכל הזדמנות. ילדים כאלה כל הזמן נשארו בצוות של הצוות.

אך גם הורה רגיל לא יוכל להגן על הילד. לכן הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשבת ולהירגע. כדי לדון עם הילד במצב, העיקר הוא ברוגע, מבלי להאשים את עצמו או את חבריו. אחרי הכל, מדובר במבוגר שצריך לזכור ששני הצדדים תמיד אשמים בסכסוך, אם כי זה יכול להיות בדרגות שונות.

נתח את המצב: האם ילד יכול לפתור אותו בכוחות עצמו. יתכן שילד צריך לשנות את התנהגותו. ישנם ילדים אימפולסיביים, המהבהבים מכל מילה שנאמרה בצורה שגויה, גם אם היא נאמרת ולא מופנית אליהם. יש ללמד ילד כזה לשלוט ברגשותיו, אחרת בגיל מבוגר זה יכול להפוך לבעיות גדולות עוד יותר.

אם הילד, להיפך, לא יכול להדוף את העבריין, הוא מוגבל מדי וצובט, אז ההורים יצטרכו לעשות עבודה עדינה ושקדנית בכדי לחזק את ההערכה העצמית שלו. אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוג בית ספר או מורה בכיתה. הגנה אחת לילד איננה מספיקה. ללא הערכה עצמית נאותה והיכולת להגן על דעתו האישית, ילד אינו יכול לעשות בבית הספר או בחיים בוגרים עתידיים.

למעשה, יש ליידע את המורה בכיתה בכל מקרה על הסכסוך. השיחה עם המורה צריכה להיות רגועה, הסבר את החזון שלך לגבי הבעיה. ואל תתפלאו שאולי יש לו גרסה שונה במקצת של אירועים. אם מבוגרים יודעים על הקונפליקט רק מדברי ילדם, ייתכן בהחלט שהם לא יודעים את כל האמת. כל אדם, ללא קשר לגיל, נוטה להצדיק את עצמו ולהאשים את האחר.

תהיה האופציה אשר תהיה להתפתחות הסכסוך תהיה אשר תהיה, ההורים הם שעליהם להוות לילד דוגמא להתנהגות מספקת, רגועה וסבירה. יתכן והורים לצדדים מתנגשים יצטרכו להיפגש בשולחן הדיונים לא פעם. וזה יהיה הרבה יותר טוב לכולם אם ההורים רגועים ואיתנים בהחלטותיהם.